סעודת סיום (יתרו)

הכל על סעודת הסיום, מנהג אלג'יראי עתיק יומין

תיקיית יום יומי

התיקייה כוללת את הסעודת סיום.

וידאו על סעודת סיום

מבוא

סעודת סיום (סעודת יתרו ומשה) או פשוט "סעודת יתרו" מתקיימת ביום חמישי (בעוד יום) בשבוע בו חל פרשת יתרו.
בדרך כלל יהודים תוניסאים ויהודי קונסטנטין חוגגים אותה.
סעודה זו נקבעה בסוף המאה ה-18 בתוניסיה בעקבות מגפה נוראית של מחלת הדיפטריה. אותה מגפה שגרמה למוות של נערים צעירים, נעצרה ביום חמישי בשבוע שבו חל פרשת יתרו. האכילו את החולים בשר יונים (שנהגו אז לאכול). מאז בגלל כמה סיבות (קושי למצוא יונים בשווקים, ליונים מעט בשר למאכל ,היונים נושאים מחלות) החליפו את היונים בעוף צעיר.

נוהגים להגיש מנות זעירות בכלים קטנים ("חלוטה"), חלות קטנות וכו, מותאם לנערים צעירים. סיבה נוספת לסעודה זו היא כי הילדים שמתחילים ללמוד בתלמוד תורה מגיל 5, באותו שבוע לומדים בפעם הראשונה את עשרת הדברות. יחד עם כל אלו מתברר כי יש מקור הרבה יותר קדום למנהג זה באלג'יריה (ככל הנראה מקורו בטלמסן, והתפשט לאחר מכן לכל אלג'יריה).
הרב משה כלפון הכהן בספרו ברית כהונה מספר כי מנהג זה היה חדש בתוניסיה.

יתרו וצאצאיו

יתרו היה חותן משה רבנו ואביה של ציפורה אשת משה. בא ממדין. מדין היה בנם של אברהם וקטורה. המדיינים הם בני דודים רחוקים של עם ישראל.

בפרשה כתוב כי יתרו שמע את כל אשר עשה ה' למשה ולעם ישראל (יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ומלחמת עמלק). ויבוא יתרו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים. ביקור זה היה בתקופת מתן תורה. המפרשים מלמדים כי יתרו התגייר הוא וכל משפחתו (כולל ברית מילה ומקווה). אחרי שיתרו הקריב זבחים לה', התכנסו יתרו משה ובניו אהרון וכל זקני ישראל לסעודה באהל משה. לומדים גם שליתרו שבע שמות: אחד מהם "קיני". ומאז אף על פי שהתגיירו ושמשתייכים לעם ישראל, משפחת יתרו, הקינים, תמיד נחשבו כשושלת אצילה, וזה בכל התקופות בתנ"ך.
בתקופת השופטים, ברק ודבורה הנביאה נלחמו עם הכנענים וסיסרא שר הצבא נמלט ומוצא מקלט באוהלה של יעל אישה יהודיה. נשאלת השאלה למה הוא חיפש מקלט אצל האויב. יעל היתה אשת חבר הקיני. הקינים היו בשלום עם כל העמים סביבם.
בספר שמואל, המלך שאול מזהיר את הקינים לצאת מעמלק כיוון שהוא עומד להשמיד אותם על פי ציווי אלהי.
דוד המלך, אחרי מלחמה, מודיע שהוא מתכוון לחלק את השלל עם שבט יהודה והקינים.
בתקופת הפירוד, הקינים היו קרובים למלכות ונכבדים (רכב ובנו יהונדב). מאז, אפשר לקרוא להם "רכבים"
הנביא ירמיהו משבח את הקינים עבור נאמנותם לדבר השם.
ניתן לציין כי בתקופת המאה השניה, רבי יוסף בן חלפתא, מחבר סדר עולם רבה נמנה על צאצאי רכב.

כנראה שצאצאי יתרו הגיעו לאלג'יר. מכתב בכתב יד של רבי חיים בליהה (תלמסאן, אלג'יריה) מספר בשם הגאונים שעל מנת לציין את שייכותם ליתרו, נהגו לחגוג את סעודת יתרו ביום החמישי (בעוד יום ולא בלילה).

סיכום

לכן, מנהג זה הינו תזכורת לדברים האלה:

מתן תורה עם עשרת הדברות המופיעים בפרשת אותו שבוע.
סעודת שהתקיימה אחרי שיתרו התגייר (יחד עם משה ובניו, אהרון הכהן וזקני ישראל, אז אפשר להגיד שזה גם חגיגה לגרים!)
מאוחר יותר בהיסטוריה, מציין את סוף מגפת הדיפטריה בתוניסיה.

מנהגי סעודת סיום

לא נוהגים להגיד תחנון באותו היום
עושים סעודה ביום חמישי, בעוד יום, ואם קשה ניתן לסעוד בחמישי בערב ולא ביום רביעי בערב כדי להסמיך כמה שיותר את הסעודה לשבת
אוכלים עוף צעיר
עושים עוגת קומות כדי להזכיר את הר סיני
מגישים בכלים קטנים ("חלוטה") ומכינים מנות זעירות לזכר ילדי משה והילדים שניצלו בתוניסיה (לתוניסים)

תודות

תודות לרב יוסף נקאש, מחבר ישועות יוסף, עבור שיתוף המידע. הרבה הצלחה לספרו על מנהגי אלג'יר (בו סיפור סעודת יתרו מובא באופן מעמיק ומפורט יותר).