הלכות ראש חודש

נוהגים להדליק אור לילה ("קנדיל"), בדרך כלל בקערה המכילה שמן עם פתיל צף.
אומרים ב"ראשי חודשי לעמך נתת", "זכרון לכולם יהיה" ולא "זכרון לכולם היה".
הנוסח של "יעלה ויבוא" הוא: "יעלה ויבוא יגיע ויראה, ישמע, יפקד ויזכר", ולא עם "ו" בכל מילה.
כשאומרים את ההלל, (בראש חודש לדוגמא), מברכים "לקרןא את ההלל" ולא "לגמור את ההלל", אבל ביחיד לא מברכים.
לא כופלים את הפסוקים "ברוך הבא בשם ה’ ", "אל אדו-ני ויאר לנו", ו"אלי אתה", חוץ מ"הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו" שכופלים.
נהגו לומר את הפסוק הבא שלוש פעמים, אחרי אמירת ההלל:
וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל:
(ויכוין: זְבַדְיָה) יִשְׁמְרֵנִי וִיחַיֵּנִי, כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
במהלך שנה מעוברת, איננו רגילים לומר "וכפרת פשע".