הלכות שבת

פלייליסט של שבת

תיקיית קידוש-מוציא-ברכת המזון-הבדלה

בתיקייה יש גליונות קשורות לשבת כמו הקידוש, ההבדלה, ועודוגם לחגים.

קבלת שבת

• סדר קבלת שבת וערבית
  • שיר השירים
  • ריבון העולמים
  • מזמור לדוד (יש שאומרים "לכו נרננה" לפני)
  • אנא בכוח
  • לכה דודי
  • ישקני
  • בר יוחאי
  • אשת חיל
  • במה מדליקים
  • קדיש (על ישראל)
  • מזמור שיר ליום השבת
  • חצי קדיש
  • ערבית
  • יום השישי
  • ברכת מעין שבע
  • קדיש תתקבל
  • תהלים כ"ג (מזמור לדוד ה" רועי לט אחסר)
  • קדיש יהא שלמא
  • ברכו, עלינו לשבח
  • תהלים ל"ג (שיר למעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים)
  • יגדל
• כששבת חל גם ביום טוב, או בחול המועד, לא אומרים "שיר השירים" ו"לכו נרננה", ואומרים "אמר רבי אלעזר" בלי "במה מדליקים" לפני קדיש על ישראל.
• יושבים בקבלת שבת, ומתחילים בשיר השירים. אם היינו עומדים ב"אנא בכוח", אז נשארים בעמידה (זה עדיף כי הראשי תיבות הם שתי שמות בעלי שלוש אותיות בכל שורה, זה סוד גדול). עומדים בסוף "לכה דודי", לפני "בואי בשלום", לכיוון אחורית של הבית הכנסת, ואחר כך מסתובבים לפסוק האחרון ("תוך אמוני עם סגולה"), ונשארים בעמידה ב"מזמור שיר ליום השבת". יושבים ב " ה" מלך גאות לבש ". יש שקמים לקדיש של תחילת תפילת ערבית.

ערבית

• ראה ערבית של חול.
• ב"השכיבנו", אומרים "ופרוס עלינו סוכת רחמים ושלום".
• לעמידות של שבת, ב"אלוה-נו ואלו-ה אבותינו רצה נא במנוחתינו", אומרים "וינוחו בה" בערבית, "וינוחו בו" בשחרית, "וינוחו בם" במנחה, וגם במנחה אומרים "וברצון שבתות קדשיך".
• אחרי העמידה, אומרים "יום השישי" לפני "ויכולו" (שימו לב לראשי תיבות של השם). יש שמוסיפים "ויהי ערב, ויהי בוקר" בלחש לפני אמירת "יום השישי" עם הקהל.

קידוש, נטילת ידיים ומוצי

• אחרי "שלום עליכם", אומרים "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה’ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם", ואחר כך "שבת מקודש".
• עושים נטילת ידיים, פעם אחת ביד ימין, ופעם אחת ביד שמאל, יותר מרביעית (8,6cL) על כל יד (אם אין לנו רק כמות מאוד קטנה של מים, עושים שלוש פעמים על כל יד, אבל זא נדיר בימינו).
• אחרי נטילת ידיים, אבל  לפני אמירת הברכה "על נטילת ידיים", אומרים:
  "שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרְכ֗וּ אֶת־יְהֹוָֽה".
• אומרים "מזמור לדוד ה’ רועי לא אחסר" ו"למבצע על ריפתא".
• בסוף "למבצע", מוסיפים פסוק אחד, בדרך כלל "על כל אהודך בכל מעשה ידיך" או "על כל אהודך וכל פה יודה לך" או "על כל אהודך בכל פה תיחדך", ואחר כך אומרים "כאמור פותח את ידיך ומביע לכל חי רצון", ובסןף ברכת המוציא.
• בוצעים את הלחם (כמו שאמרנו ב"למבצע"), אבל לא חותכים אותו בסכין.
• אוכלים כזית ונותנים לאישה כביצה, ואחר כך לאורחים (יש שמקפידים על סדר נתינת הלחם, לפי הגיל לדוגמא.)
• זורקים (בלי הגזמה וללא חוסר כבוד) את הלחם לאורחים בעדינות.
• יש שנהגו לשיר "ה’ מלך"בין ברכת המוציא לאכילת הלחם,  אבל בדרך כלל האחרים שרים או, שרים אחרי האכילה. כל אחד יתנהג כמנהג משפחתו. אחרי "ה’ מלך", יש שמוסיפים "ימלוך ה’ ".
• בימי חול, לא אומרים "למבצע" ו "ה’ מלך", אבל אומרים "מזמור לדוד".

שחרית

פסוקי דזמרה

• אומרים "בשובי את שבותיכם" לפני "הודו לה’ קיראו בשמו".
• ב"נשמת כל חי",אומרים:
  • "וה’ ער" (ולא "וה’ אלו-הים אמת").
  • "וישורנו" (בין "וישבחו ויפארו" ו "את שימך").
  • "תיצפה" (ולא "תצפה").
  • "כל עצמותי" (ולא "כל (כול) עצמותי").
  • "תאזין" (לפני "תקשיב ותושיע"), ראה סידור של הרב עמרם גאון, מאה התשעית.
• בסוף "ישתבח", אומרים "אמן".

שמע וברכות

• בסוף "אל אדון", אומרים "סרפים ואופנים וחיות הקודש", ולא "סרפים וחיות ואופני הקודש".

ברכת כהנים

• החזן והכהן צריכים לשיר כל מילה, ובזמן שהחזן שר, הקהל אומרים את הפסוקים. לא לדבר בין הפסוקים.

מוסף

• בקדושה ("כתר"), אומרים "האמור" (héamour) ולא "האמור" (haamour).
• בסוף "שובה למעונך", אומרים "כִּ֤י לֶ֣קַח ט֭וֹב נָתַ֣תִּי לָכֶ֑ם תּ֝וֹרָתִ֗י אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ".
• בדרך כלל אומרים "תכנת שבת" ולא "למשה ציוית".

סוף שחרית

• נהגו לקרא את הקרבנות "השניים" רק אם לא אמרנו אותם כבר למני כן.

מנחה

• לפני תפילת מנחה, נהגו לקרוא את ה"אלפא ביתא" (תהלים פרק קי"ט). יש שאומרים אותו אחרי מנחה.
• לפני מנחה, אומרים "גואלינו ה’ צבאות שמו…".

ערבית של מוצאי שבת

• אחרי העמידה, שבע פעמים בשנה לא מתחילים ב"שובה", מדלגים את הפרק הזה וגם "יושב בסתר עליון", ומתחילים ב"ואתה קדוש", וזה קורא כשיש חג בשבוע (ראש השנה, כיפור, סכות, שמחת תורה, פסח, שביעי של פסח ושבועות). (ב"שובה" ו"יושב בסתר", אין את האות "ז" בעלת גימטריה 7, שמזכיר גם "כלי זיין", שלא יהיה מלחמה).

הבדלה

• אומרים "כן יהיה עימנו (ועימכם תמיד)".
• נהגו לקרוא את הפסוק הבא אחרי "בורא מאורי האש":
  "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ליהודים היתה אורה ושמחה", אבל יש שלא אומרים או שהקהל אומר.
• מברכים את הילדים ואישה אחרי ההבדלה, "ישימך אלו-הים" (Yessimkha/Yessimekh) לילדים, ו"משברך אימותינו" לאישתו.