טעמי המקרא

פלייליסט

פלייליסט עם הקלטות של הטעמים לפרשה, הפטרה...

טעמי המקרא: מה זה?

טעמי המקרא הינם ניגון הפסוקים. כשמדובר בקטע מהתנ״ך, צריך לקחת בחשבון את האותיות (האלף בית), את הנקודות (הניקוד – פתח, קמץ…) אך גם את הטעמים שתורמים גם הם למובן המשפט (הטעם ״מטעים״ את המשפט ונותן לו משמעות). למשל, כל פעם שה׳ פונה אל נביא בתנ״ך, הוא קורא לו בשמו פעמיים (אברהם| אברהם – שמואל| שמואל). הסימן המפסיק בין שתי הקריאות הוא טעם הנקרא ‘פסק’. לעומת זאת, משה רבינו אינו נקרא באופן זה על ידי ה׳, ה׳ פונה אליו ללא הכפלת שמו (חוץ מבפעם אחת – שמות ג׳ ד׳). מכאן דרשו חז״ל שמשה רבינו יכול היה לדבר עם ה׳ כמו שאנו מדברים עם חבר, לא בחלום, פנים אל פנים.

בנוסף לזה, כמו התווים על פרטיטורה, טעמי המקרא מהווים אינדיקציה איך לשיר את הפסוק. אך צריך להבדיל בין הטעמים עצמם והמנגינה באופן כללי: לכל טעם יש סימן כתיבה משלו אבל לא שרים אותו תמיד באותה צורה.

רשימת הטעמים

זַרְקָא֮ מַקָף-שׁוֹפָר-הוֹלֵ֣ךְ סְגוֹלְתָּא֒ פָּזֵר גָּד֡וֹל יָרֵחַ בֶּן יוֹמ֪וֹ קַרְנֵי פָרָ֟ה גַּעְיָֽא תַּ֠לְשָׁא (תַּלְשָׁא֩) אַזְלָ֨א גְּרִ֜ישׁ פָּסֵ֣ק׀ רָבִ֗יעַ שׁוֹפָר מְהֻפָּ֤ךְ קַדְמָא֙ תְּרֵי קַ֨דְמִין֙ זָקֵף קָט֔וֹן זָקֵף גָּד֕וֹל שַׁלְשֶׁ֓לֶת שְׁנֵי גְרִישִׁ֞ין תְּרֵי טַ֠עֲמֵ֞י דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר מַאֲרִ֥יךְ טַרְחָ֖א אַתְנָ֑ח יְ֚תִיב תְּרֵי טַעֲמֵ֦י טַרְחָ֖א סוֹף פָּסֽוּק׃

טעם עליון

יש בתנ״ך חלק מאוד ספציפי וייחודי: עשרת הדיברות. טעמי המקרא מסודרים בשני אופנים: טעם תחתון וטעם עליון. הטעם התחתון הוא הניגון הבסיסי והרגיל של התנ״ך והטעם העליון, שבו שרים את עשרת הדיברות (עשרת הדיברות בטעם עליון נמצאות בדרך כלל בסוף כל חומש). הטעם העליון נקרא ‘עליון’ מכיוון שהוא מכיל הרבה יותר טעמים מעל המילים, לעומת הטעם התחתון. מדוע שינוי זה? אחת הסיבות היא שהטעם התחתון זקוק למשפטים של לפחות 3 מילים. אך זו בעייה כי קיימים בעשרת הדיברות משפטים באורך שתי מילים לבד (לא תרצח, לא תנאף…)! אם כן, עוצב מחדש המיקום של הטעמים כדי שכל אחת מעשרת הדיברות תהיה בפסוק שונה ולא באותו פסוק, כדי שלכל אחת ואחת יהיה את הכובד הראוי.

כל זה היה קשור לדקדוק השפה. מבחינת השירה, הטעם העליון מנוגן לפי מנגינה משלו הנקראת ״מנגינה עליונה״. בנוסף לעשרת הדיברות, אנו שרים מנגינה זו בכמה מקומות אחרים בתורה כדי לגרום לאווירה מיוחדת (שירת הים, למשל).

הנה פלייליסט עם העליית השישית של פרשת יתרו ואחריו חלקים בתורה ששרים עם אותו המנגינה.

חלקים בתורה הנקראים בטעם עליון

1. ברכות יעקב לבניו: פרשת ויחי, עליות רביעי, חמישי ופסוק ראשון של שישי – פרק מ״ט (ויקרא יעקב אל בניו) עד פסוק כ״ז (ולערב יחלק שלל).
2. הסנה הבוער: פרשת שמות, עליית רביעי – פרק ג׳ (ומשה היה רעה) עד פסוק ט״ו (וזה זכרי לדר דר).
3. שירת הים: פרשת בשלח, עליות שלישי רביעי וחלק מחמישי – מפרק י״ד פס׳ ט״ו (ויאמר ה׳ אל משה מה תצעק אלי) עד פרק ט״ו פס׳ י״ט (הלכו ביבשה בתוך הים). יש הנוהגים להוסיף גם את הקטע ״ותשר מרים״.
4. עשרת הדברות: פרשת יתרו, עליות רביעי חמישי ושישי – מפרק י״ט (בחדש השלישי) עד פרק כ׳ פס׳ ח״י (וכל אשר לרעך).
5. משה עולה להר סיני: מפטיר דמשפטים – פרק כ״ד פס׳ י״ב (ויאמר ה׳ אל משה עלה אלי) עד לסוף הפרשה פסוק ח״י (ארבעים יום וארבעים לילה).
6. פני משה זוהרות: מפטיר דכי תשא – פרק ל״ד פס׳ ל״ד (ובבא משה) עד לסוף הפרשה פס׳ ל״ה (לדבר אתו).
7. וכבוד ה׳ מלא את המשכן: מפטיר דפקודי – פרק מ׳ פס׳ ל״ד (ויכס הענן) עד סוף הפרשה פס׳ ל״ח (בכל מסעיהם).
8. עשרת הדיברות דואתחנן: עליית רביעי – פרק ה׳ (ויקרא משה) עד פס׳ כ״א (וכל אשר לרעך).
9. נהוג בבית הכנסת טורנל (Tournelles) שבפריס לומר קריאת שמע במנגינה עליונה בתפילות ג׳ רגלים.

פלייליסט עם הקלטות של הטעמי המקרא, פרשיות והפטרות לדוגמה...

טעמי אמת

ראה דף התהילים