הבדלי מנגינות עם נוסח עדות המזרח ("ירושלמי")

מנגינות רבות דומות זו לזו מבין ניגוני צפון אפריקה, עדות המזרח וירושלמי.
על אף שהמנגינה נשארה ברובה זהה, דקויות רבות אבדו עם השנים והמנגינות איבדו את מבנם, ייחודיתן ואף את עוצמתן הרגשית המקורית.

נביא כאן כמה דוגמאות במטרה להדגיש את החשיבות של שמירה על מסורת בית אבא ובכללם הדקויות שבל מנגינה ומנגינה.
לעיתים המנגינות יהיו כמעט זהות ולעיתים יהיו שונות לחלוטין, מה שמוכיח את שאנשים שכחו את המנגינה המקורית, אותה אנו רוצים לשמר.
השתדלנו לשמור על המבטא המקורי בניגונים השונים ובאותה הזדמנות הבאנו מנגינות ממדינות אחרות בצפון אפריקה.

להלן כמה דוגמאות תמציות בזה אחר זה,
למעוניינים ניתן לקבל פלייליסט איכותי בתחתית העמוד עם מיטב החזנים.

תהנו!

• Chirath Hayam (Az yachir Moché): plusieurs différences, notamment le rythme qui monte vers la fin et l’oubli des passages à différent rythme pour la version mizra’hi.
• Hachem Melekh (air des yamim noraim): on monte pour Hachem malakh au lieu de descendre, et on prolonge différemment le Leolam Waed.
• Adir wenaor (mi el kamokha): le rythme du refrain "Mi el kamokha" est prolongé sur les mots "Mi El".
• Anénou Elohei Abraham (Seli’hoth): la version mizra’hi est plus enfantine, et la version d’Afrique du Nord est plus solennelle.
• Adone haseli’hoth (‘hatanou lefanekha ra’hem ‘alenou): la version constantinoise est plus directe. Rappelons qu’il y a un autre air constantinois (bientôt disponible)
• Yimlokh: À chaque Chabbath et chaque fête, c’est le même Yimlokh qui est chanté par les enfants en Israel lors de la sortie de la Torah. Pour le rite constantinois, les enfants connaissent au moins deux airs différents, et pour les fêtes, la mélodie change. De plus, lorsque l’on sort au moins deux sifré Torah, on chante d’abord "Mi ou ze" suivi de "Hachem Melekh" et enfin, "Yimlokh". Nous vous invitons à consulter la page "Pour les enfants".