כולנו קמים… לעשרת הדיברות

במהלך השנה, עשרת הדברות נקראים בציבור שלוש פעמים: בפרשת יתרו, בפרת ואתחנן, ובחג השבועות. במשך מאות שנים, בקהילות רבות, בין היתר קהילות המערב הערבי (צפון אפריקה), נהגו לעמוד בעת קריאה זו. לאחרונה עורער מנהג זה בטענה שהוא מנהג טעות ושיש לבטלו. מה מקור עמדה זו? האם היא מוסכמת אצל כולם?

במסכת ברכות (יב ע"א) מובא שהכהנים בבית המקדש היו קוראים עשרת הדברות לפני קריאת שמע שחרית, אך מנהג זה בוטל כדי שלא לתת פתחון פה למינים (הנוצרים הראשונים) שיבואו להטעות את עמי הארץ באומרם שרק עשרת הדברות ניתנו מאת ה' והשאר אינו אמת ח"ו. [הערת המתרגם: לא ביטלו מנהג זה בבית המקדש אלא שבתחילה קבעוהו אף מחוצה לו, ואז ביטלוהו שָם מפני תרעומת המינים]. ר' שמואל אבוהב זצ"ל, בשו"ת דבר שמואל (סי' רעו) מסביר שאין מקום לחשש זה במנהג העמידה בקריאת עשרת הדברות משום שהסיבה ברורה לכל: עומדים לזכר המעמד ההיסטורי של מתן תורה שבו כל העם עמד על רגליו לשם קבלת עול מלכות שמים.

ר' יהודה עיאש זצ"ל בספרו מטה יהודה (סי' א, סק"ו) מוסיף שאין מקום לחשש אלא כשמדובר בקריאה מיוחדת שאינה רגילה מה שאין כן בקריאת התורה הרגילה [שבכל שבת קוראים את הפרשה ובכל חג קוראים מעניינו של החג. המתרגם] שרק אופן קיומה [אם עומדים או יושבים. המתרגם.] משתנה, בזה אין שום חשש. כמו כן, החיד"א כותב (טוב עין יא) שבקהילות שנהוג לעמוד בקריאה זו, אסור לכל אדם לשבת פן ייראה כמזלזל במעמד.

לפני כמאה שנה, תשובות רבות של הרמב"ם התגלו ונדפסו בידי פרימן בשנת תרפ"ד (1924 למניינם). ביניהן נמצאת שאלה שנשאלה ע"י גבאי קהילה מסוימת, שמקדת דנא נהגו לעמוד בעשרת הדברות, ושוב רב גדול שעבר בעיר שכנע אותם לחדול ממנהג זה, ושוב נתמנה בקהילתם רב חדש שרצה להחזיר את המנהג, שלדבריו כך נוהגים בני קהילת בגדאד. הרמב"ם השיב להם שאין לשמוע לו כי אין להפלות בין קטעי התורה השונים.

אף על פי שתשובה זו של הרמב"ם התקבלה בכמעט כל המזרח התיכון, לא כן קהילות המערב. כמו כן, לא מוצאים זכר לפסק זה לא בראשונים ולא בשלחן ערוך ופוסקי זמנו.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"א (סי' כט) פסק כדעת הרמב"ם, ואילו הרב עובדיה הדאיה זצ"ל בספרו ישכיל עבדי ח"ז (סי' א) חיזק את המנהג לעמוד בהסתמכו על כך שהרמב"ם אינו מזכיר איסור בזה בספרו ההלכתי והקובע 'משנה תורה'. גם הרב שלוש משאש זצ"ל בשמ"ש ומגן ח"א (או"ח סי' נז) חיזק את המנהג לעמוד, וטען שהיום אין חשש תרעומת המינים ולהפך העמידה בעשרת הדברות משרה רגשי כבוד עמוקים כלפי התורה. [הערת המתרגם: וכן הרב מאיר מאזוז שליט"א הוסיף שאם נפסיק לעמוד, זה יתן פתחון פה לאפיקורסים כישעיהו ליבוביץ שר"י שטענו שלא היה מעמד הר סיני].

לסיכום: מנהג עתיק יומין הוא לעמוד בקריאת עשרת הדברות, ונפוץ אצל הרבה מאד קהילות בכל רחבי העולם, ויש מקום לשמרו. אולם יש להיזהר לשמור על השלום והשלוה בקרב הקהילה.